זוהי רק ההתחלה

מי את?

אני חסיה ישראלי, בוגרת תוכנית 001, בוגרת קורס ההדרכה הראשון של עם סגול, יושבת בועד המנהל של העמותה.

ספרי לנו אודות המסע שלך בעם סגול

הגעתי לעם סגול בנקודת מפנה בחיי. בדיוק מלאו לי 70, החלטתי לצאת לפנסיה לאחר שנים של קריירה מאד אינטנסיבית שהייתה חלק משמעותי בחיי. באישזהו מקום חשתי תחושת ריקונות ללא סדר היום הצפוף שהקריירה שלי הכתיבה.

התוכנית בעם סגול עזרה לי לעשות מהפך בתפיסה, ממקום של אכזבה ותסכול, הגעתי למצב בו אני נהנת מהתקופה וחיה בשלום עם עצמי.

הגעתי להבנה שהעובדה שהגעתי לגיל 70 לא אומרת שאין לי יותר לאן לצמוח, להפך, משהתפנו לי זמן ואנרגיה אני יכולה לתעל את עצמי ללמידת תחומים חדשים, ליצור מיזמים חדשים וליצוק תכנים חדשים לחיים שלי. יצרתי לעצמי סדר יום מגוון בו אני גם פעילה חברתית, גם מבלה זמן עם הנכדים וגם מפנה זמן לעיסוקי פנאי כמו ספורט ותרבות.

באיזה סוג של פעילות חברתית את עוסקת כיום?

שנים רבות שביתי הוא קבוץ שובל. בעבר, השכנים שלנו היו שבט קטן יחסית, היום הם שבעים אלף תושבי רהט - וזה הספור בנגב. חיים יחד, יהודים ובדואים והנגב הוא של שתי הקהילות.

עקב פעילותי בעם סגול, החלטתי להשקיע את מרצי בשיח המשותף המתבקש. יזמתי הקמה של תא ידידים למכללת קיי (שם אני יושבת בועד המנהל) עם שני יושבי ראש, ד"ר איברהים אל באדור ואני, ועם תורמים יהודים ובדואים גם יחד.

במסגרת הפעילות של תא הידידים החלטנו לקיים כנס בנושא חיים משותפים בנגב. הכנס איגד משתתפים ומרצים משתי הקהילות וכלל הרצאות, דיוני שולחן עגול בין המשתתפים ופאנל של פעילים בתחום.